כושר ניתוח: חידוד המושגים צדק, חוכמה ולבסוף : אמת 

חוכמהכולם עשויים לזהות ניסוח חכם של אדם חכם או לזהות בקלות התנהגות חכמה ולהתמלא מיידית בתחושת סיפוק לנוכח ההבנה שהתבצעה לפניהם התנהגות חכמה. אולם מהי חוכמה? והיכן היא מצויה? האם היא מצויה באדם עצמו (והיכן? - בראש, בלב, בבטן) או במצב עצמו. או שאולי היא מצויה רק בתוך התרשמות מבט המסתכל אשר צופה בכל מן הצד? ישנם הרבה משלים הבאים כדי להדגים מהי חוכמה וכולנו וודאי מבינים אותם לאשורם, אולם כיצד נפתחה עצמאית אם נרצה לפתחה בקירבנו? לפעמים יוצא לשמוע את המשפט שבכל יום לומדים משהו חדש אולם האם נשאר לנו מספיק זמן כדי ליישם את החומר הנלמד? הרי יוצא שאם כל יום אנחנו לומדים משהו חדש - שאנו לומדים ולומדים עד יום מותנו , ולכן אם נלמד הכל עד גיל 90 - אזי כמה זמן כבר יוותר לנו כדי ליישם את כל מה שלמדנו? מכאן יוצא שחוכמה אמיתית היא להבין משהו במהירות ובאופן שניתן להופכו ליישום פרקטי- בזריזות הגבוהה ביותר האפשרית הצמודה לשימוש פרקטי. זהו האלמנט הראשון של חוכמה.ההיפוך הינו גורם שני הטמון בחוכמה. אדם חכם יכול להפוך כל מצב למצב הנגדי וההפוך - בקלי בקלות. טכניקת זו קרוייה (ואם תהיו חכמים וודאי תסלחו לי על הביטוי) טכניקת ח.ר.א על שם המשל הקצרצר המסביר במשפט בהיר וגאוני ש-ח.ר.א של דבורה הלא הוא דבש! - הדבר ההפוך ביותר מ- ח.ר.א והמריח בכלל נהדר. גורם שלישי בהרכבת חוכמה הינו הבנה של חיבור של דברים והבנה עצמאית שניתן לחבר דברים באופנים שונים:חלקם הגיוניים וחלקם לא הגיוניים.למשל : כמה זה בור ועוד בור? חישבו על התשובה. התשובה המתבקשת הינה שני בורות. אולם האם חשבתם גם על תשובה של בור אחד? - בור אחד וגדול שנוצר מחיבור של שני הבורות היותר קטנים? - אם כן ,החוכמה כוללת בתוכה חיבור של דברים בצורות מפותחות יותר מאשר מחשבה רגילה - בדיוק כפי שמודגם כאן בדוגמא. גורם רביעי ההופך משהו לחכם הינו הבנה של היעלמות כוחות או יחסי נותן/ מקבל ושל התמורה הכרוכה בכך לשני הצדדים.במרבית המקרים בחיי היומיום אנשים נוטים לנתח התרחשויות לפי דבר מה שהנותן נותן ולפי הדבר מה מנגד, אשר המקבל מקבל מן הנותן. אולם כדי להבין חוכמה לעומקה עלינו לעלות מעל לרמה זו של הבנה וללמוד להבין כי קיימים מקרים שבהם אין אובדן כאשר דבר מה עובר מן הנותן למקבל. שלא כמו במקרים בהם כסף מעורב הבה ,לשם מיטב ההבנה, נספק דוגמה למקרה בו שני הצדדים מרוויחים למרות שישנו עדיין צד שנותן משהו וצד שמקבל משהו. ניקח למשל את הדוגמא הבאה: קיימים שני נרות - האחד דולק והשני כבוי.הנר הדולק כמובן מאיר ואילו הנר השני כבוי ואינו מאיר עדיין. ניקח ונטבול את הנר הכבוי בנר הדולק ונמתין עד שיבער גם הוא במלוא עוזו. שימו לב מה קורה כאן: הנר שבער לא הפסיד דבר: רק לשנייה אחד ובודדת, נטבל בו הפתיל של הנר השני. בנוסף, הוא רק הרוויח חבר שמאיר איתו, שאפילו חוסך לו את עבודת ההארה. הנר השני אומנם הרוויח כיוון שנטבל ו"לקח" משהו- אולם מה הוא לקח? - האם באמת הוא לקח דבר מה? ההבנה של מהי חוכמה הינה ברמות הללו של ההיגיון. חוכמה הינה כעיקרון - מחשבה ברמה של רווח לכל המעורבים במצב והגעה אליו בדרך הכי נכונה, עם ההפסדים המינימליים האפשריים שיגרמו לכל המשתתפים והנמצאים בסיטואציה. חוכמה הינה מאירת עיניים בדיוק כדוגמאת הנרות. מספרים גם שפעם היה אדם מאד מאד חכם,ככל הנראה הבנאדם החכם ביותר בעולם.לפתע, יום אחד הוא שמע שיש אדם עוד יותר חכם ממנו, אבל הוא לא ידע אם להאמין לזה כי הוא היה בטוח שהוא עצמו הוא "האדם החכם בעולם". בכל אופן, הוא נשא את רגליו והגיע עד לאדם המתיימר להיות עוד יותר חכם ממנו. כשעמד מול זה המתיימר,מיודענו הקודם תפס פרפר בעדינות, קפץ את אצבעות ידו על הפרפר ומיד שם את הפרפר עם היד הקפוצה מאחורי גבו. אז הוא פנה אל מארחו ואמר לו: אם אתה חושב שאתה האדם הכי חכם בעולם ויותר חכם ממני אז אמור לי רק זאת: האם הפרפר שאני מחזיק בידי הוא חי או מת?. הסתכל עליו מארחו,כיווץ את עיניו והשיב : אם אני אומר לך שהוא מת אתה תפתח את ידך והרי אראה אותו עף מידיך, ואם אני לעומת זאת אגיד שהוא חי הרי אתה תמחץ אותו ותהרוג אותו.לכן אומר לך רק את הדבר הבא: התשובה לשאלה שלך - נמצאית בכף ידך ! חוכמה לעיתים אינה רק משחקי מילים ואינה רק הנאמר. התאמת הנאמר לדברים שאכן קורים היא לעיתים תמצית החוכמה. כאשר מורגש קשר חזק בין הניסוח לבין ההתרחשות - החוכמה היא במיטבה. משם מגיע האפקט שלה.  מעט על צדק מושג הצדק באופן הטיבעי ביותר,הינו מושג שאינו יציב.לא תמיד ברור אם ה"צדק" נמצא בתוך המושג עצמו (כפנימי בתוכו) או שלחילופין, הצדק נמצא כתחושות בתוך המביטים במעשה, במקרה ובמה שמוכרע לגביו. בנוסף, גם לא תמיד ברור  האם הצדק הוא תהליך,כלומר,דברים המבוצעים כלפי הפרטים ועבור איזה פרט ופרט של העניין מתוך כל המיכלול המובא ל"בדיקת הצדק". למשל, לעיתים  מבוצע "צדק" בהתייחס לפריט בודד בתוך מיכלול ההתרחשות ואילו לגבי פריטים רבים אחרים המתקיימים במקרה אין התייחסות צודקת.כך שמעבר לביצוע ה"צדק" באופן יחסי כלפי פריט קיים בתוככי המקרה או לגבי פריט שלא שיערנו, הרי שהצדק לא רק שעשוי להתמקם חיצונית למקרה אלא שאף כמצוי בעיני המתבונן באופן כזה אשר עשוי להתנועע הלוך וחזור לאורך כל שדרת הבנתו מבלי להתייצב כלל על נקודת מבט בודדת.אם כן ,הצדק אינו רק יחסי אלא אף מהווה נקודה בודדת שאליה מתנקזות לא רק מחשבות,תחושות ובהירויות אבחנה אלא אף כזו המתניידת הלוך ושוב במרחב שיקלול ההבנה ,התפיסה והזמן השיפוטי הביצועי כבלתי ניתנת להבנה פרקטית כלל וכלל. נקודת הצדק היא חמקנית ביותר. נוסף על כך, הבנת הצדק משתנה בקיומו המוחלט והיציב כ"צדק" אחיד ,וזאת,ממדינה למדינה וממיקום גיאוגרפי כזה או אחר בהתאם לתשתיות קיימות של תפיסות האנשים החיים בכל אזור ואזור ולהבנתם לגבי מושג ה"צודק" והפחות "צודק". מאמר זה עוסק בנקודת מבט על צדק לשם אבחון הגדרתו המדוייקת ושיכלול נקודות המבט המושכל עליו.אין במאמר זה בכדי להביע עמדה כזו או אחרת מלבד לחדד,  להעשיר,לתצפת ולקדם אנליטיקת צדק מיטבית.מיהו הצודק? האם הוא למעשה:- זה אשר לפי חוקי המדינה הספציפית הינו העונה על הכללים? (בל נשכח שהכללים נקבעו על ידי בני אדם וגם משתנים מזמן לזמן,וכאשר הם משתנים הרי שהם לא תמיד תקפים כבר לגבי המקרה שנבחן בשעתו ושבחינתו הסתיימה)- זה אשר למעשה - כל המביטים במקרה חושבים שהוא צודק?- זה אשר כל המביטים במקרה מרגישים שהוא צודק? (בהרגשה,או בדחף) - והרי בל נשכח שעיקרו של הצדק הינו "קור" בהגדרות עצמן המניבה בניית מערכת כללים ללא רגש (במובן התיאורי).זווית ההסתכלות שלנו על כל מקרה ומקרה היא זו אשר עשוייה לטעת בכולנו התייחסות שונה לצדק ומטען ריגשי המשפיע על החלטתנו הסופית ולכן עלינו לשנות זוויות מבט רבות ביותר : הן בהבנה והן בהרגשה. נוסף על כך וכנקודה שניה, עלינו להבין כי כאשר אנו מטפלים בקור יחסי (באמצעות קביעת כללים) במושג הצדק והגדרתו - הרי שאנו מבטלים את יכולתם של "החלשים הבנתית" לקבל את הצדק. שכן,עד כמה שנתייחס אליהם הרי שהם לא תמיד יהיו מסוגלים לבין בשכלם,בהבנתם את מושגיות הצדק ועל כן הוא לא יתקבל על ידי נפשם כתורם להם אלא כבלתי צודק - לתפיסתם. על תחושה זו שלהם לא נוכל וודאי להקל - והרי זוהי משמעותו המוחמצת של הצדק.הרעיון כי כאשר מישהו אחד יוצא מורגש וצודק ובה בשעה הצד השני יוצא ללא תחושת צדק פוגעת בתחושת קיום הצדק.למעשה,בהתאמה להבנה זו הצדק הינו מושג שלא קיים.מושג ההסתדרות במקום מושג הצדק עשוי לתפוס את מקומו של הצדק.כלומר,היכולת להגיע באופן הריגשי התוצאתי והמחשבתי המחושב לקביעה מיטבית שתותיר את שני הצדדים כמרוצים (מעין מצב win-win). ומצב זה נובע בין השאר גם מהגדרת מצב האמת, של כל אחד מן הצדדים. האמת לגבי הדברים והאמת הרצוייה לסיום כל העניין ה"צודק". ניתוח מושג האמת מהי בכלל אמת - האמת שלי? האמת שלך? האמת של הרוב? המושג אמת הינו מורכב למדי.כמובן שישנם דברים המוגדרים כאמת למען יוכלו להתקיים על פני האדמה חיים סדירים ויומיומים סדורים.אולם מה לכל אלו עם האמת האמיתית? ,עם האמת של תפיסת האנשים את המציאות הנוכחית הזורמת שהינה מעצם טיבעה נתפסת באופן שונה לגמרי ואחר על ידי כל אדם ואדם.יתרה מזו ,במקרים ספציפיים של שיחות קורקטיות ,אף ישנם דוברי אמת שהדברים הנאמרים הינם נכונים ואמיתיים לתפיסתם ,אולם ייתכן כי לגבי השומעים כל הדברים המדוברים יהיו סתומים ומשוללי כל יסוד אמיתי. אין הכוונה כאן לחריגים כגון חולי רוח שמוסכם לגביהם כי הינם סובלים והוזים. הכוונה עוסקת בתפיסת משמעויות שונות של מושג האמת על ידי אנשים רגילים וממוצעים החיים את חייהם בשטף התקדמות הזמן. דוגמא נוספת , ומוכרת למדי הממחישה את אי יציבות האמת לקוחה מתחום הפוליטיקה.רובנו שומעים מדי פעם פוליטיקאי כזה או אחר דובר דברים ספציפיים המובילים אותנו למחשבות ולהבנות בדבר טיב ההתקדמויות שהוא רוצה לצרף אל הישגיו.פעמים רבות פוליטיקאי משופשף ומנוסה שוטח בפנינו את תורתו ותפיסתו באופן המעורר רושם כי הדברים הינם אכן אמיתיים.כל זאת מתבצע לעיתים תכופות שעה שלאמיתו של דבר,רוב הדברים הנאמרים הינם פרי תיכנונו הקפדני של מוחו ,שעה שהוא מחשב איך לעצב עבורנו,כקהל השומעים את תפיסת האמת. במידה והחיים היו מתנהלים אך ורק לפי האמת ספק אם משהו היה יכול להתקיים באופן סדיר ובלתי מתנגש באינטרסים של אנשים אחרים החיים במחיצתנו,הן ברמת הפעילות היומיומית והן ברמת מישורי החשיבה וההבנה הנעלים יותר. ראשית,חיים בעולמנו בכפיפה אחת כשלוש דתות מרכזיות המעלות על נס אופני בריאה שונים של העולם הקיים.אומנם חילוקי הדעות הללו אינם מביאים למחלוקות קריטיות אולם הם עדיין תדיר מזינים פתיחת מישורי יחס עויין בין מדינות ואזורים על פני כדור הארץ. בנוסף על כך, גם בתוך אזורים ספציפים במדינה מסויימת ,עדיין יכול לקרות,שבעלי אמונות דתיות שונות ידורו בכפיפה תפקודית אחת ,אולם עם אמת בסיסית שונה לגבי בריאת העולם והאזור הפיזי שעליו הם דורכים ועושים את צעדיהם היומיומיים. במשפחה ובזוגיות גם כן משתררת תופעה של אמת שאינה תמיד קיימת. לא טיבעי הדבר שכל חלקי המערכת הזוגית או המשפחתית יהיו זהים מבחינת הבנתם את האמת המתרחשת במערכת ,שהרי רק זר בלתי מעורב עשוי לצפות עליה בחוכמה מפוכחת ולנסחה במילים. מערכת היחסים בין בני אדם,יותר מאשר היא מבוססת על אמת,הרי שהיא מבוססת על נוחות,ועל כן נאמרים בה דברים וזורמים בתוכה תכנים של מירוק ואיפור דברים ועיגול של פינות שנועדו מלכתחילה,ובהסכמה טיבעית סמויה לא מנוסחת,לשמן את התנהלות היחסים שהינם מעיקרם בדרך כלל עם אינטרסים מנוגדים ואף מתנגשים. האמת בתוך האדם אף היא קשה להבנה ,שהרי על פי גישות פסיכולוגיות דקדקניות,אף האדם עצמו,שעה שהוא נושא את מבטו אל עצמו,אינו מבין עד תום את תוכנו. עצם ההתערבות בתהליכי החשיבה וכיפופם לחסות מחשבה המסתכלת על מחשבות אחרות,גורמת למצב של "חשיבה על חשיבה" שגורם לנו להיות מוסטים ממצב טיבעי למצב של בחינה.מצב של בחינה שכזה וודאי וודאי שאינו האמת הטיבעית הזורמת באופן טיבעי בתוך הווייתנו. האם האמת היא הממוצע הנכון שכולנו מתכוונים אליו ומפרשים אותו כאותו דבר,האם האמת היא משהו חיצוני שאף אחד מאיתנו אינו קולט אותו לאשורו בדיוק כפי שהוא (וכן, לכל אחד מאיתנו הוא נראה שונה).בנושאים רבים ניתן להגיע לקביעות מסוימות אודות הנחות יסוד שהן מהוות את האמת - אולם האם זו אמת מוחלטת?   מהי האמת? - נראה כי האמת היא משהו בלתי ניתן להשגה וכי היא משתנה אף משניה לשניה לפי נקודת המבט של הצופה ולפי סוג הצופה.מבחינה זו מתקבל על הדעת שהאמת הוא מושג הצמוד מאד למושג ההתרשמות והדיעה .היות ואמת היא משהו שהוא גם חיצוני וגם פנימי הרי שהאמת המוחלטת היחסית של כל אדם היא הנקודה הממוצעת הנמצאית במרחק האמצעי בין שתי הנקודות הבאות: האמת החיצונית והאמת הפנימית.בנוסף,בו זמנית קיים קו נוסף שהינו מתוח לאורך המצבים הנפשיים המשתנים שלו שעליו נעה הלוך ושוב נקודת תפיסת האמת המשתנה.הצלבת תנועת האמת החיצונית והפנימית בנקודת היעצרותה על פני הציר הפנימי - תציין את נקודת האמת המוחלטת הסופית.